יש מס’ גורמים המעלים את התדירות או השכיחות של חזרת תוכן קיבה לושט בתינוקות. הם שוכבים רוב הזמן ועל כן כוח המשיכה פחות מסייע לשמירת המזון בקיבה. המזון הנוזלי אותו צורכים התינוקות (חלב אם או תרכובות מזון למיניהן) נע בקלות יחסית למזון מוצק יותר. שריר השוער התחתון של הושט אשר אמור למנוע חזרת תוכן קיבה לושט פחות פעיל וגם הזווית בין סוף הושט לכניסה לקיבה קהה יותר. מכל הסיבות הללו חזרת תוכן הקיבה לושט הינו אירוע תדיר ביותר בחיי תינוקות.י

הפליטות מתרחשות כאשר תוכן הקיבה עובר לכל אורך הושט ועד חלל הפה (ולעיתים גם חלל האף) אך פעמים רבות תוכן הקיבה מגיע רק עד אמצע הושט לדוגמא וחוזר חזרה לקיבה על ידי כיווץ הושט. במקרים אלו יתכן רפלוקס אשר לא מלווה בפליטות. בנוסף יתכנו התבטאויות נוספות כגון הקאות מדי פעם, השתנקויות ושיעול.י

כאמור רפלוקס בתינוקות הוא אירוע תדיר ביותר ורבים מהתינוקות מתחת לגיל חצי שנה יפלטו לפחות פעם ביום. אין זה אומר שבהכרח מדובר במחלה או במצב אשר מצריך טיפול. בנוסף, לרוב הפליטות מגיעות לשיא סביב 4 חודשים ולאחר מכן יש הפחתה הדרגתית בתדירות הפליטות. כאשר התינוקות עוברים לאכול מזון טחון ומוצק יותר, זה פחות נוטה לעלות במעלה הושט. כמו כן המנגנונים הפיזיולוגיים אשר מונעים את יציאת המזון מהקיבה חזרה לושט מבשילים יותר וגם לרוב התינוק כבר נמצא יותר ויותר בתנוחה מאונכת (ישיבה) המאפשרת לכוח המשיכה לשמור את תוכן הקיבה במקומו.י מתי כן יש צורך להתערב? במקרים בהם עלית תוכן הקיבה לושט גורמת לדלקת ברירית הושט יכולים להופיע סימנים משמעותיים יותר – סירוב לאכול, חוסר עליה במשקל, הקאות חוזרות או דמיות.י

ישנם מס’ דרכים בהם ניתן לסייע לתינוקות הסובלים מדלקת בושט כתוצאה מעלית תוכן הקיבה – הסמכת המזון (תרכובות מזון שונות או תוספות לחלב אם שאוב הניתן בבקבוק), שינויי תנוחה כגון החזקה מאונכת למשך זמן ממושך יותר לאחר הארוחה והשכבה בשיפוע של 30 מעלות. ואף התערבות תרופתית.י

יש לציין כאן שמתן תרופות המפסיקות את יצור החומצה בקיבה אומנם מפחיתות את הגירוי הנגרם מתוכן הקיבה שבא במגע עם הושט אך אינן מסייעות כלל למניעת עליית תוכן הקיבה עצמו.י

בנוסף הקאות או פליטות ואף סירוב לאכול וחוסר עליה במשקל יכול להיות ביטוי של מגוון של מחלות – לא כולן בעלות מקור במע’ העיכול. דוגמאות לכך יכללו רגישות לחלבון במזןו (בעיקר חלבון חלב פרה), זיהומים, דלקות אחרות במע’ העיכול, בעיות נוירולוגיות ועוד. יש לשקול כל מקרה לגופו ולהחליט האם יש צורך בבירור נוסף או טיפול אחר.י

לסיכום, לרוב מדובר בבעיה פעוטה החולפת עם הזמן, ללא צורך בהתערבות אלא אם מופיעים סימנים מדאיגים.י

יש מס’ גורמים המעלים את התדירות או השכיחות של חזרת תוכן קיבה לושט בתינוקות. הם שוכבים רוב הזמן ועל כן כוח המשיכה פחות מסייע לשמירת המזון בקיבה. המזון הנוזלי אותו צורכים התינוקות (חלב אם או תרכובות מזון למיניהן) נע בקלות יחסית למזון מוצק יותר. שריר השוער התחתון של הושט אשר אמור למנוע חזרת תוכן קיבה לושט פחות פעיל וגם הזווית בין סוף הושט לכניסה לקיבה קהה יותר. מכל הסיבות הללו חזרת תוכן הקיבה לושט הינו אירוע תדיר ביותר בחיי תינוקות.י

הפליטות מתרחשות כאשר תוכן הקיבה עובר לכל אורך הושט ועד חלל הפה (ולעיתים גם חלל האף) אך פעמים רבות תוכן הקיבה מגיע רק עד אמצע הושט לדוגמא וחוזר חזרה לקיבה על ידי כיווץ הושט. במקרים אלו יתכן רפלוקס אשר לא מלווה בפליטות. בנוסף יתכנו התבטאויות נוספות כגון הקאות מדי פעם, השתנקויות ושיעול.י

כאמור רפלוקס בתינוקות הוא אירוע תדיר ביותר ורבים מהתינוקות מתחת לגיל חצי שנה יפלטו לפחות פעם ביום. אין זה אומר שבהכרח מדובר במחלה או במצב אשר מצריך טיפול. בנוסף, לרוב הפליטות מגיעות לשיא סביב 4 חודשים ולאחר מכן יש הפחתה הדרגתית בתדירות הפליטות. כאשר התינוקות עוברים לאכול מזון טחון ומוצק יותר, זה פחות נוטה לעלות במעלה הושט. כמו כן המנגנונים הפיזיולוגיים אשר מונעים את יציאת המזון מהקיבה חזרה לושט מבשילים יותר וגם לרוב התינוק כבר נמצא יותר ויותר בתנוחה מאונכת (ישיבה) המאפשרת לכוח המשיכה לשמור את תוכן הקיבה במקומו.י מתי כן יש צורך להתערב? במקרים בהם עלית תוכן הקיבה לושט גורמת לדלקת ברירית הושט יכולים להופיע סימנים משמעותיים יותר – סירוב לאכול, חוסר עליה במשקל, הקאות חוזרות או דמיות.י

ישנם מס’ דרכים בהם ניתן לסייע לתינוקות הסובלים מדלקת בושט כתוצאה מעלית תוכן הקיבה – הסמכת המזון (תרכובות מזון שונות או תוספות לחלב אם שאוב הניתן בבקבוק), שינויי תנוחה כגון החזקה מאונכת למשך זמן ממושך יותר לאחר הארוחה והשכבה בשיפוע של 30 מעלות. ואף התערבות תרופתית.י

יש לציין כאן שמתן תרופות המפסיקות את יצור החומצה בקיבה אומנם מפחיתות את הגירוי הנגרם מתוכן הקיבה שבא במגע עם הושט אך אינן מסייעות כלל למניעת עליית תוכן הקיבה עצמו.י

בנוסף הקאות או פליטות ואף סירוב לאכול וחוסר עליה במשקל יכול להיות ביטוי של מגוון של מחלות – לא כולן בעלות מקור במע’ העיכול. דוגמאות לכך יכללו רגישות לחלבון במזןו (בעיקר חלבון חלב פרה), זיהומים, דלקות אחרות במע’ העיכול, בעיות נוירולוגיות ועוד. יש לשקול כל מקרה לגופו ולהחליט האם יש צורך בבירור נוסף או טיפול אחר.י

לסיכום, לרוב מדובר בבעיה פעוטה החולפת עם הזמן, ללא צורך בהתערבות אלא אם מופיעים סימנים מדאיגים.י