מהי מחלת הצליאק?י

מחלת צליאק (המכונה בעברית דגנת), היא מחלה דלקתית כרונית רב מערכתית אשר מערבת את המעי הדק בדרכי העיכול, ונגרמת אצל אנשים עם הנטיה הגנטית המתאימה, בעקבות צריכת גלוטן.י

מהו גלוטן?

גלוטן הוא חלבון המצוי בדגנים מסוימים – חיטה, שעורה ושיפון. חלבון הגלוטן עצמו מורכב מחלבוני גלוטנין וגליאדין וביכולתו ליצור רשת מרחבית יחד עם עמילני הדגן. נוכחות הגלוטן בקמח מאפשרת את יכולת הלישה של הבצק והתפיחה כאשר אופים אותו.

 כיצד מתפתחת מחלת צליאק?

מערכת החיסון, שתפקידה הוא להגן עלינו מפני מזהמים שונים, מנטרת באופן מתמיד גם את המזון אשר נספג במעי אל תוך גופנו. למערכת החיסון יש סבילות לכל מזון אותו אנו צורכים ואינה מגיבה לו. עם זאת, אצל אנשים עם הנטייה הגנטית המתאימה, יכולה להתפתח תגובה דלקתית במעי, כתוצאה מצריכת גלוטן. במקרה זה תאי מערכת החיסון גורמים לדלקת כרונית (כלומר ממושכת ולא קצרת מועד) אשר פוגעת לבסוף ברירית המעי הדק. דלקת זו נמשכת כל עוד המטופל ממשיך לצרוך גלוטן בתזונה. מרגע הופעת הנטייה לפתח דלקת בתגובה לצריכת גלוטן היא קבועה ואינה חולפת. לא ידוע מדוע אצל אותם אנשים הכל בסדר ורק משלב מסוים (גיל ממוצע 6-7 שנים) מופיעה התגובה הלא תקינה הזו של מערכת החיסון.

מהם התסמינים האפשריים במחלת צליאק?

מחלת צליאק יכולה לפגוע במעי ולא לגרום לתסמינים כלל. עם זאת, פעמים רבות כן יופיעו תסמינים או שיתפתחו חסרים תזונתיים. התסמינים הנפוצים הם כאבי בטן, שלשול (לעיתים דווקא עצירות), בחילות או הקאות, ירידה במשקל, פגיעה בקצב הגדילה, עיכוב בהתבגרות המינית, הפרעה במחזור (ובגיל מבוגר קושי בכניסה להריון או הפלות חוזרות), חסר ברזל ואנמיה, חסרים תזונתיים אחרים, דלקת בכבד, כאבי מפרקים, אפטות בפה, תפרחת עורית ועוד…

 נו אז איך מאבחנים את מחלת הצליאק?

כאשר עולה חשד למחלת צליאק שולחים בדיקת דם לנוגדנים הנקראים Anti-Tissue transglutaminase (או בקיצור TTG) יחד עם כמות הנוגדנים הכללית מסוג A (Total IgA). אם רמות ה-TTG תקינות (ואין חסר ב-Total IgA) הסיכוי למחלת צליאק נמוך מאוד. באם רמות ה-TTG מוגברות אך פחות מפי 10 מהנורמה יש צורך בגסטרוסקופיה עם נטילת ביופסיות מעי דק בכדי לאבחן את המחלה. רק אם רמות ה-TTG מוגברות מאוד (מעל פי 10 מהנורמה), ב-2 בדיקות נפרדות, ובנוסף ימצא נוגדן נוסף הקשור למחלת צליאק המכונה Anti-Endomysial, אזי ניתן לאבחן את המחלה ללא ביצוע גסטרוסקופיה לביופסית מעי דק.

מה לגבי בדיקה גנטית?

מחלת הצליאק יכולה להתפתח רק בקרב אלו שיש להם את הנטייה הגנטית לכך. הבדיקה הגנטית היא למעשה בדיקת סיווג רקמות ל-HLA-DQ2/8 – היא אינה בסל וכרוכה בתשלום של המטופל (כמה מאות שקלים). בנוסף, יש לזכור שכ-30% מהאוכלוסייה הכללית נשאית למטען הגנטי HLA-DQ2/8 כך שרק תוצאה שלילית תעזור לנו. למי שאין נשאות ל-HLA-DQ2/8 אין כלל את היכולת לפתח מחלת צליאק. לעומת זאת, גם בקרב אלו עם המטען הגנטי הנדרש HLA-DQ2/8, רק אחוז קטן מהם יפתח לבסוף מחלת צליאק ואין לנו יכולת לחזות אצל מי מהם זה יקרה.

כיצד מטפלים במחלת צליאק?

הדרך היחידה למנוע את הדלקת במעי היא להימנע מצריכת גלוטן. להימנע לחלוטין, לגמרי, לתמיד. אסור לצרוך כלל מזון המכיל חיטה, שעורה או שיפון. גם לא מעט, גם לא בימי הולדת. מדוע? מאחר ומספיקה כמות קטנה מאוד של גלוטן בכדי שמערכת החיסון תעורר מחדש את הדלקת במעי.

יש חשיבות גדולה להקפיד על דיאטה נטולת גלוטן באופן מתמיד ולצמיתות.

מהי מחלת הצליאק?י

מחלת צליאק (המכונה בעברית דגנת), היא מחלה דלקתית כרונית רב מערכתית אשר מערבת את המעי הדק בדרכי העיכול, ונגרמת אצל אנשים עם הנטיה הגנטית המתאימה, בעקבות צריכת גלוטן.י

מהו גלוטן?

גלוטן הוא חלבון המצוי בדגנים מסוימים – חיטה, שעורה ושיפון. חלבון הגלוטן עצמו מורכב מחלבוני גלוטנין וגליאדין וביכולתו ליצור רשת מרחבית יחד עם עמילני הדגן. נוכחות הגלוטן בקמח מאפשרת את יכולת הלישה של הבצק והתפיחה כאשר אופים אותו.

 כיצד מתפתחת מחלת צליאק?

מערכת החיסון, שתפקידה הוא להגן עלינו מפני מזהמים שונים, מנטרת באופן מתמיד גם את המזון אשר נספג במעי אל תוך גופנו. למערכת החיסון יש סבילות לכל מזון אותו אנו צורכים ואינה מגיבה לו. עם זאת, אצל אנשים עם הנטייה הגנטית המתאימה, יכולה להתפתח תגובה דלקתית במעי, כתוצאה מצריכת גלוטן. במקרה זה תאי מערכת החיסון גורמים לדלקת כרונית (כלומר ממושכת ולא קצרת מועד) אשר פוגעת לבסוף ברירית המעי הדק. דלקת זו נמשכת כל עוד המטופל ממשיך לצרוך גלוטן בתזונה. מרגע הופעת הנטייה לפתח דלקת בתגובה לצריכת גלוטן היא קבועה ואינה חולפת. לא ידוע מדוע אצל אותם אנשים הכל בסדר ורק משלב מסוים (גיל ממוצע 6-7 שנים) מופיעה התגובה הלא תקינה הזו של מערכת החיסון.

מהם התסמינים האפשריים במחלת צליאק?

מחלת צליאק יכולה לפגוע במעי ולא לגרום לתסמינים כלל. עם זאת, פעמים רבות כן יופיעו תסמינים או שיתפתחו חסרים תזונתיים. התסמינים הנפוצים הם כאבי בטן, שלשול (לעיתים דווקא עצירות), בחילות או הקאות, ירידה במשקל, פגיעה בקצב הגדילה, עיכוב בהתבגרות המינית, הפרעה במחזור (ובגיל מבוגר קושי בכניסה להריון או הפלות חוזרות), חסר ברזל ואנמיה, חסרים תזונתיים אחרים, דלקת בכבד, כאבי מפרקים, אפטות בפה, תפרחת עורית ועוד…

 נו אז איך מאבחנים את מחלת הצליאק?

כאשר עולה חשד למחלת צליאק שולחים בדיקת דם לנוגדנים הנקראים Anti-Tissue transglutaminase (או בקיצור TTG) יחד עם כמות הנוגדנים הכללית מסוג A (Total IgA). אם רמות ה-TTG תקינות (ואין חסר ב-Total IgA) הסיכוי למחלת צליאק נמוך מאוד. באם רמות ה-TTG מוגברות אך פחות מפי 10 מהנורמה יש צורך בגסטרוסקופיה עם נטילת ביופסיות מעי דק בכדי לאבחן את המחלה. רק אם רמות ה-TTG מוגברות מאוד (מעל פי 10 מהנורמה), ב-2 בדיקות נפרדות, ובנוסף ימצא נוגדן נוסף הקשור למחלת צליאק המכונה Anti-Endomysial, אזי ניתן לאבחן את המחלה ללא ביצוע גסטרוסקופיה לביופסית מעי דק.

מה לגבי בדיקה גנטית?

מחלת הצליאק יכולה להתפתח רק בקרב אלו שיש להם את הנטייה הגנטית לכך. הבדיקה הגנטית היא למעשה בדיקת סיווג רקמות ל-HLA-DQ2/8 – היא אינה בסל וכרוכה בתשלום של המטופל (כמה מאות שקלים). בנוסף, יש לזכור שכ-30% מהאוכלוסייה הכללית נשאית למטען הגנטי HLA-DQ2/8 כך שרק תוצאה שלילית תעזור לנו. למי שאין נשאות ל-HLA-DQ2/8 אין כלל את היכולת לפתח מחלת צליאק. לעומת זאת, גם בקרב אלו עם המטען הגנטי הנדרש HLA-DQ2/8, רק אחוז קטן מהם יפתח לבסוף מחלת צליאק ואין לנו יכולת לחזות אצל מי מהם זה יקרה.

כיצד מטפלים במחלת צליאק?

הדרך היחידה למנוע את הדלקת במעי היא להימנע מצריכת גלוטן. להימנע לחלוטין, לגמרי, לתמיד. אסור לצרוך כלל מזון המכיל חיטה, שעורה או שיפון. גם לא מעט, גם לא בימי הולדת. מדוע? מאחר ומספיקה כמות קטנה מאוד של גלוטן בכדי שמערכת החיסון תעורר מחדש את הדלקת במעי.

יש חשיבות גדולה להקפיד על דיאטה נטולת גלוטן באופן מתמיד ולצמיתות.